הון תרבותי: איך הופך מעצב ליזם תרבות?

יזמות לא תמיד חייבת להיות מכונת כסף משומנת. קחו לדוגמה את יובל סער, יזם תרבותי מהעסוקים והבולטים בארץ, שהפרויקטים היזמיים שלו הם בעיקר מזון לנשמה. שיחה על יזמות בעולם משתנה, עתיד עולם העיצוב ועל חשיבותה של נונשלנטיות.

רובכם וודאי מכירים את "פורטפוליו", מגזין המפרסם מידי יום ראיונות, מאמרים, טורי דעה וחדשות בתחומי העיצוב והתרבות החזותית. מי שיזם והקים את האתר ב-2005 הוא יובל סער, שמאחוריו עומדות עשרות יוזמות תרבותיות כגון שבוע האיור, בו משתתפים השנה כ-500 מאיירים ב-60 תערוכות ו"אתה נמצא כאן", פרויקט בשיתוף כותבים ומאיירים בנושאי מסעות ותיירות. אף שהוא נמנע מלהגדיר את עצמו ככזה ("יזם זה הייטק, זה מישהו שעושה כסף. אני אוהב לחשוב שלדברים שאני עושה יש משהו נונשלנטי, שלא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות"), סער מתגלה כיזם תרבות רב תחומי בעל ידע נרחב ודעות מוצקות בנושאי יזמות בתחומי העיצוב.
"מעולם לא הייתה תכנית על", הוא מספר על סוג היזמות הנונשלנטית והספונטנית שלא נולדה בהכרח מהרצון לעשות כסף. "לשום דבר לא הייתה אסטרטגיה, כשעשיתי את שבוע האיור לא תכננתי כלום. היה לי בראש אינטואיטיבית איך דברים צריכים להיות ואני שמח שהאינטואיציות שלי התבררו כנכונות. בחלק גדול מהמקרים זה הוכיח את עצמו. כמובן שיש מקרים שזה לא מוכיח את עצמו. כל יזם יגיד שעד שמשהו אחד מצליח המון דברים אחרים לא מצליחים".

מהו המדד להצלחה אם לא כסף?

"המדד הוא מה החברים אומרים, מה הקהל אומר, לכמה אנשים רצית להגיע ולכמה הצלחת להגיע, איזה פרויקטים זה הביא לך אחר כך. הכי חשוב אם זה קידם אותך מבחינה אישית. בשבוע האיור הראשון היו 15 תערוכות, ברביעי היו כבר 60".

אתה בעצם מדבר על להפוך למנהיג. אתה חושב שבתחילת הדרך כדאי להשקיע בביסוס תו התקן? כלומר, פרויקטים טובים שיראו בעיניים חיצוניות כטובים?

"בוודאי. יכול להיות שיבוא אליי סטודנט שנה ג' עם רעיון מדהים ובכלל לא משנה מה הוא עשה קודם. כמובן שיש יתרון למישהו שכבר עשה משהו וששמעתי את השם שלו".
סער מאמין כי בשנים הקרובות נראה יותר ויותר מיזמים בתחום העיצוב, "כי אין שום דרך אחרת. היום פחות ופחות משרות מחכות לך בחוץ ואם אתה רוצה לעבוד במקצוע שלמדת, אתה צריך לדעת להתאים את עצמך למציאות של המאה ה-21". גם לגבי שילוב היזמות עם עולם התעסוקה יש לסער עמדה לא פופולארית במיוחד. "אני מאוד מאמין בדיי ג'וב ונייט ג'וב. אני לא חושב שצריך לסבול מעבודה אבל אנחנו ממצים היום דברים די מהר. ליהנות מעבודה זה קצת אוקסימורון כי אני נהנה כשאני שוחה בים, כשאני אוכל ארוחה טובה, כשאני מנמנם בשמש. ליהנות מעבודה? בסופו של דבר זו עבודה. כל הדברים שהכי נהניתי בהם והכי קידמו אותי אלו דברים שלא ערבבתי בהם כסף, שלא היה להם מודל כלכלי, שאף אחד לא שילם לי עליהם. זה מאוד משחרר כשאין אילוצים כלכליים. ברור שאני מעדיף שמישהו ייתן לי 200,000 ₪ לתערוכה אבל זה לא יקרה. אני מעדיף לעשות את זה מבלי למכור את נשמתי".

יש עכשיו מגמה של אנשי עיצוב שהופכים להיות כותבים, בלוגרים, אוצרי תערוכות וכדומה. אתה חושב שצריך להשקיע גם בזה?

"ברור. ככל שאתה עושה היום יותר שיתופי פעולה, יוזם דברים קטנים – ולא צריך להמציא את הגלגל – אתה מכיר אנשים, אנשים מכירים אותך, זה מוביל אותך לכיוונים שלא חשבת עליהם וזה מאוד חשוב".

"ניסית ולא הצלחת? נקסט. לא כל דבר צריך להיות מושלם".

הדרך ליזמות טובה מתחילה ראשית במעצב טוב. מעצב טוב על פי סער הוא מעצב שמבין מה חשוב יותר, מה חשוב פחות ומה לא חשוב בכלל. "זה נשמע מאוד ברור. בלימודי עיצוב תעשייתי זה ברור שאם אתה מעצב כוס אסור שהנוזל שנכנס פנימה יישפך. בעיצוב גרפי הכותרת יותר חשובה מכותרת המשנה. כמה חבל שבחיים האמיתיים לא תמיד פשוט ליישם את זה. וכמובן יש את כל מה שאנחנו אוהבים לקרוא לו חשיבה עיצובית או חשיבה הוליסטית. אתה לא חושב רק על עצמך בתור מעצב".

לפעמים בוגרים יוצאים מבתי ספר ורואים שהם התמקדו באסתטיקה או בפילוסופיה של העיצוב ולא בחוויית המשתמש.

"זה לא רק עניין של משתמש, אלא בכלל לגשת לפתרון בעיה. אני כבר עשר שנים רואה כל שנה את כל תערוכות הבוגרים בארץ ואני לא חושב שזה נכון להגיד שכל המחלקות מתמקדות רק באסתטיקה. יש כאלו שיותר יעניין אותם צדדים אסתטיים, יש כאלו שיעניין אותם לפתור בעיות חברתיות, יש כאלו שיעניין אותם לעשות מוצר ויש כאלו שיעשו גם וגם וגם".

האם אפשר להשתמש בעוד כישורים עיצוביים בעולם היזמות?

"היררכיה ופרופורציות. בתור מעצב אתה מבין את זה מצוין אבל קשה ליישם את זה בחיים שלך או של אחרים. פרופורציות והיררכיה מוטמעות בנו כמעצבים ואם אתה יודע להעביר את זה בכל מה שאתה עושה, החיים שלך הרבה יותר פשוטים".

איך לדעתך ישתנה עולם העיצוב בעתיד הקרוב?

"עולם העיצוב נהייה היום מאוד מולטידיסציפלינרי. מעצבים יודעים היום לעשות יותר דברים מבעבר, זה חלק קריטי ביזמות. לפעמים מעצבים בוכים על זה כי היום כל אחד יכול לעשות כרטיס ביקור. אני מניח שמשהו דומה יקרה עם הדפסת התלת ממד. זה בטוח ישנה את עבודת המעצב, גם את האפשרויות שלו ליזום דברים".
מלבד שלל היוזמות התרבותיות שהוא מוביל, סער יפתח בשנת הלימודים הקרובה קורס חדש בבצלאל בשם "הפורמט הוא המסר". "המטרה של הקורס היא לעורר השראה ולהבין שהדרך לעשות היא לעשות. אני לא אומר תמשכנו את הבית. מהניסיון שלי, אנשים רק מחכים שיבקשו מהם לעשות משהו שהוא לא בשביל הלקוח. צורך ורצון הוא הרבה פעמים מקום טוב להתחיל בו. אנשים לא אוהבים להיות לוזרים, לא אוהבים להיכשל. אבל פרופורציות – לא הקמת עכשיו עסק של חמישים עובדים והוא נכשל. ניסית ולא הצלחת? נקסט. לא כל דבר צריך להיות מדהים ומעולה והכי טוב שעשית בחיים שלך. גם סטטיסטית וגם אמוציונלית זה לא יכול להיות.

בחיים לא אוכל להיות כזה

אתה לא יכול להיות כל הזמן במקום הזה שאם זה לא מושלם אז לא תעשה. אתה חייב לדעת לשחרר. בבתי ספר לעיצוב מלמדים את ההיפך – להיות פרפקציוניסט, לא לוותר. זה נכון אבל אני בחיים לא אוכל להיות כזה".