של מי העיצוב הזה בכלל: על מעצבים, קניין רוחני וכל מה שבאמצע

מאחר ובמסגרת עבודתי עם מעצבים – הן בסביבה עסקית והן במסגרת האקסלרטור לעיצוב – אני נתקלת לא אחת בשאלות שעולות מהשטח וקשורות לענייני קניין רוחני, וגם כדי לעשות קצת סדר בעניינים, נפגשתי לשיחה מעניינת מאוד על עיצוב, קניין רוחני ומה שביניהם – עם עו"ד יותם וירז'נסקי–אורלנד, מומחה בדיני קניין רוחני ובליווי סטארטאפים.

"בעולם היצירה צריך לפתח חשיבה פרקטית עסקית"

אז נתחיל דווקא איתכם, הסטודנטים. כששאלתי את יותם מה דעתו בענייני קניין רוחני בתקופת לימודי העיצוב, הוא סיפר שלא אחת הוא נתקל בבעיות ושאלות הקשורות לנושא:
"עד לא מזמן, ברוב המוסדות היה תקנון לימודים שהעניק זכויות בתוצרים של הסטודנטים במהלך הלימודים", הוא מספר. נהוג להפעיל מידה מסוימת של הגיון ולהגיע להבנה עם הסטודנט, שלומד על גבי ובאמצעות המכשירים והידע שהמוסד מעמיד לרשותו בזמן הלימודים", הוא מספר. "הנימוק היה שהמוסד הכשיר את הסטודנט באמצעות הכלים והמשאבים שהסטודנט עשה בהם שימוש בתקופת הלימודים. עם זאת בעת האחרונה יש שינויים לטובת הסטודנט ורצון להיות שותף של הסטודנט במסחור התוצרים שלו ובמקרים מסוימים גם ויתור של המוסדות לטובת הסטודנט, היות שהסטודנט טוען שהוא משלם עבור הקניית הידע והנסיון וההבנה של הדיסיפלינה בה הוא לומד ולכן, פירות המאמץ הם שלו".

אז מה קורה בפועל?

"בפועל יש איזון – האקדמיה נוטה אט אט לכיוון שחרור היצירות או הרעיונות, לעיתים ללא קשיים, במודל של חלוקת רווחים קטן יותר מאשר בעבר. צריך לזכור שגם המוסדות יכולים ליהנות מפירות ותוצרי הבוגרים, בין השאר באמצעות כיסוי תקשורתי והתרומה למוניטין הסטודנטים רבה הרבה יותר מאשר היו משיגים לבד".
 
מה הסטודנט יכול לעשות מול המוסד אם יש לו רעיון טוב?

"כל מקרה לגופו. בתוך התקנון כתובים הנהלים שמסבירים כיצד עליו לפעול. לעיתים צריך להיות קצת "מאכער" מול המוסד, כלומר להקדים וללכת לעו"ד כאסטרטגיה ולאו דווקא כאשר כבר התפתח משבר, או כשהסטודנט מבין שהוא עלול לקבל תביעה מהמוסד. עורך הדין יכול לסייע במו"מ מול המוסד. סטודנטים חייבים לצאת מהבועה היצירתית ולהבין שבעולם היצירה צריך לפתח חשיבה פרקטית עסקית. קחו את זה כתרגיל, סדנא לניהול מהלכים נכונים למוצרים. אל תחכו למשבר".

רוצים משקיעים? שווה לכם לרשום פטנט

אבל, כאמור, לא רק סטודנטים נתקלים בסוגיות הקשורות לקניין רוחני אלא גם מעצבים שכבר עובדים בפועל. אחת השאלות שמעסיקות כל אחד מאיתנו כמעצבים, היא מתי נכון לרשום רעיון או אבטיפוס כפטנט מוגן. לפי עו"ד וירז'נסקי-אורלנד, אין לשאלה הזו תשובה חד משמעית: "זה מאוד תלוי במיזם הספציפי ולכן קודם כל נבדוק באיזה סוג של מיזם מדובר: טכנולוגי? מכאני? פונקציונלי? אסתטי פרופר? אם מדובר באסתטיקה  – אז מדגם רשום היא הזכות הרלוונטית. אם מדובר בהמצאה פונקציונאליות בתחום טכנולוגי – בהחלט מומלץ להגן באמצעות פטנט ואז נשאל האם יש או אין תקציב. צריך להבין שעולם הפטנטים אינו זול".

מה באמת טווח העלויות של הרישומים וההגנות השונות?

"קודם כל, צריך לקחת בחשבון את שכר הטרחה של עורך הדין או עורך הפטנטים עבור הניסוח. מעבר לזה, החלק הגדול הוא התשלום על האגרות למדינות בהן המעצב רוצה לרשום את הפטנט או המדגם והעלות תלויה במורכבות הרעיון או העיצוב. יש כמובן הבדל בין המצאה בתחום מנועי הטילים לעומת המצאה מכנית פשוטה".

מעבר למובן מאליו, ישנה תועלת נוספת שמעצב יכול למצוא ברישום הרעיון שלו כפטנט?

"יזם חייב עזרה בכמה אפיקים: שיווק, מיתוג, תקצוב, השגת משקיע. משקיעים רוצים ודאות לפני שהם שמים את הכסף כדי להבין האם ישנה היתכנות ואחת הדרכים לבדיקת היתכנות היא הפטנט – מונופול שמונע מאחרים לעשות את אותו הדבר. כאשר הרעיון נמצא בתהליך רישום במדינת יעד אחת לפחות, המשקיע מקבל לפחות רמז לגבי התקדמות ביצירת וודאות".

 
העתקה תוך דקה? יש פתרון

בוא נדבר רגע על העתקה; איך מתגוננים מפני הצרה הזו?

"דרך המלך בהגנה על עיצוב היא באמצעות מדגם. נטל ההוכחה כבד יותר כאשר אין רישום של מדגם מאשר כשיש ואז כל שצריך הוא להוציא את תעודת המדגם ולהציגה. קיימת עילה משפטית שנקראת גניבת עין המאפשרת להתמודד עם סיטואציה שבה היזם/מעצב עיצב מוצר ומישהו אחר העתיק את אותו עיצוב ועשה בו שימוש מסחרי. כאשר זה קורה, צריך גם להוכיח מוניטין במוצר הספציפי וגם להוכיח חשש להטעייה של הצרכן. אלה שתי דרישות שקשה להוכיח, במיוחד כשיוצאים מנקודת הנחה שליזם המתחיל ולמוצר שלו אין עדיין מוניטין".